דף הבית >> שאלות ותשובות >> תאונת דרכים בה מעורב רכב פרטי ( גורר) אליו מחובר נגרר ( גרור )
אם מתרחשת תאונת דרכים בה מעורב רכב ( גורר) אליו מחובר נגרר (גרור) - על מי חובת התשלום ?
אחריות גורר-נגרר:
סוגיית הגורר נגרר נדונה פעמים רבות בפסיקה. כב' הש' עדי סומך התייחס לסוגיה זו בספרו תאונות פח ושיבוב רכב בעמ' 308 (2013):
"גורר ונגרר נחשבים לכאורה ליחידה גרעינית אחת, ברם, בפועל כפי שנראה בהמשך, אין תמימות דעים בפסיקה ביחס לאחריות המשותפת של מי מהם או שניהם יחדיו במקרה של תאונה לצד העובדה שיש צורך לבטח את שניהם שכן המה מהווים אישיות ביטוחית נפרדת".
בתא"מ 45696-07-15א.מ. הבונה במרכז השקעות תשתיות ופיתוח בע"מ נ' הסוללים אספט קירצוף פיתוח בע"מ (פורסם בנבו) דן בית המשפט בגישות השונות בקובעו:
"הטעם לפסיקות המנוגדות שקיימות בסוגיה זו נעוץ בעובדה כי יש צורך לבטח את הן את הגורר והן את הנגרר (לא אחת, הגורר והנגרר מבוטחים בידי מבטחות שונות, ובנסיבותא לו עלולה להתעורר שאלת האחריות של הנגרר לקרות התאונה), ובעובדה כי שתי היחידות (הגורר והנגרר) נהוגות בידי אדם אחד.
גישה אחת - אחריות הגורר בלבד :
מאחר והגורם האנושי מצוי בגורר ולכן הוא החלק האקטיבי הנוהג בו, בעוד שהנגרר הולך אחר הגורר ולכן הוא החלק הפסיבי, חסר החיות משל עצמו.
ראו: ת"א (ת"א) 75712/00 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גדנסו; ת"א (ת"א) 93291/00 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' מכלוף (07.02.02) (להלן: "עניין מכלוף"); ת"א (ת"א) 48540/03 עמק חפר אגודה שיתופית חקלאית של משקי עובדים להובלה נ' עיסא עלי (12.10.04); ת"א (ת"א) 66183/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ביאטרה (10.02.05); ת"א (נת') 1490/05 כרמלי נ' חלף (04.01.06).
גישה שניה - אחריות הנגרר בלבד עת מנותק מהגורר :
אין לראות בנגרר חלק פסיבי, למעט כאשר הוא במנותק מן הגורר, אלא חלק מכלי רכב אחד מורכב, הדורש מיומנות נהיגה מיוחדת, ובמקרה כזה הרי שיש להטיל אחריות על שתי היחידות באופן שווה.
ראו: ת"א (ת"א) 39954/05 יורו דרייב ניהול ציי רכב בע"מ נ' הפניקס והכשרת היישוב (17.09.06); ת"א (טב') 616/05 ש.י. קדוש הובלות יצור ושיווק חקלאות בע"מ נ' חמו (13.04.07); ת"א (כ"ס) 3812/05 אבו עביד נ' אחים אום חברה לעבודות בניה בע"מ (08.09.08).
גישה שלישית - אחריות הנגרר בלבד עת לא מנותק מהגורר :
"...בנסיבות מסוימות התנהגות בכביש של גורר ייתכן שתהיה שונה מהתנהגות מכלול המורכב מגורר ונגרר ולעתים תנועת הנגרר משפיעה במידה מכרעת על כושר תמרון המכלול, כך שקיומו של הנגרר תורם להתרחשות התאונה, קרי אלמלא הנגרר התאונה לא הייתה מתרחשת. גישה זו נוטה לראות, בנסיבות מתאימות, בנגרר גם אם מחובר הוא לגורר גורם נפרד לאירוע התאונה. ראו: ת"א (חד') 3371/03 עתמאנה נ' סלאימה (22.06.04);ת"א (ת"א) 73712/99 הכשרת הישוב נ' גדנסו (20.12.00);ת"א (ת"א) 66183/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ביאטרה (10.02.05)."
בתא"מ 66612-03-15קשר רנט א קאר בע"מ נ' קינן (פורסם בנבו, 7.2.2016) נדון מקרה בו חפץ שהיה מצוי על נגרר נפל בזמן נסיעה ופגע ברכב התובעת. באותו המקרה בית המשפט בחר "בגישת הביניים" שמטילה אחריות על הגורר והנגרר באופן שווה בקובעו:
"הגם שהנתבעות סברו כי המחלוקת ביניהן היא משפטית גרידא, אני סבור כי קיימת גם מחלוקת עובדתית. כך למשל, היה ניתן לשאול את נהג הגורר על מהירות נסיעתו. ניתן היה לשאול על אופיו של תוואי הדרך, האם היה בעיקול, בשיפוע. האם היו אלמנטים נוספים בעטיים נפל החפץ מהנגרר כדוגמת בלימת חירום ועוד כהנה וכהנה שאלות עובדתיות.אף אחת מהנתבעות לא הביאה ראיה שיכולה להעיד על הנסיבות בעטיין נפל החפץ מן הנגרר. במצב דברים זה, הסיבה לנפילת החפץ מן הנגרר יכולה להיות הן בכשל מסוים שהיה בנגרר, הן במהירות נסיעתו של הגורר, הן בחוסר זהירותו של נהג הרכב הגורר בהסעת המכלול. לפיכך, בנסיבות אלו ואלו בלבד, יש מקום לחייב הן את מבטחת הגורר והן את מבטחת הנגרר במידה שווה".
בתא"מ 51043-05-14אלדן תחבורה בע"מ נ' שמע ואח' (פורסם בנבו, 9.11.2014) נדון מקרה בו מריצה נפלה מנגרר. בית המשפט קבע:
"באשר למחלוקת בין מבטחת הרכב של נתבעים 1 ו- 2 למבטחת הנגרר אני סבור שיש לחלק ביניהם את האחריות בחלקים שווים. מחד, ברור שיש להטיל אחריות על הרכב שכן נסיעתו היא זו שגרמה למריצה ליפול. ללא נסיעה של הרכב, המריצה לא היתה נופלת. מאידך, המריצה נפלה בשל כך שלא נקשרה כראוי לנגרר. אילו המריצה היתה נקשרת כראוי ואילו היו לנגרר מחיצות די גבוהות למנוע נפילה של חפצים ממנו, המריצה לא היתה נופלת. לפיכך, יש לחלק ביניהם את האחריות כאשר כל אחת מהן תישא ב- 45% מהנזקים של התובעת."
בתא"מ 50051-02-15איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 14.8.2017) נדון מקרה בו צמיג נפל מנגרר שהיה מחובר למשאית וגרם לתאונה. בית המשפט קבע:
"הנני סבורה, כי גם שהנהיגה מתבצעת מתוך הגורר, אין הנגרר מהווה רכיב פאסיבי בהתרחשות התאונה. משחוברו הגורר והנגרר זה לזה, נוצר מכלול חדש, ומשהתרחשה תאונה, התרחש אירוע ביטוחי ששני מבטחים חייבים לפצות בגינו את הנפגע מכוח היותם מעוולים במשותף (ראו סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). לעניין חבותו של נגרר
--- סוף עמוד 5 ---
לגרם תאונה, יפים לענייננו דברי כבוד הרשם הבכיר אבי כהן בתא"מ (שלום תל-אביב) 46229-07-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מפעלי הנגרות חאטום נג'ד, ניתן ביום 26.8.14, כדלקמן: "איני מקבל את הטענה שנגרר לא יכול לחוב בנזיקין כלפי צד שלישי, משום שהנגרר מבוטח בביטוח אחריות על ידי חברת ביטוח ואילו הנגרר יקבל פטור מאחריות בכל מקרה של תאונה אזי, ייגרם מצב של "עשיית עושר ולא במשפט" ע"י מבטחת הנגרר, שהוציאה פוליסת אחריות מיוחדת לנגרר, ואין זה ראוי והוגן לטעמי לנהוג כך, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה משפטית ולכן, הנגרר והמבטחת שלו הינם בעלי אחריות משותפת וזהה לגורר ולמבטחת שלו".
בתא"מ 46229-07הפניקס נ' מפעלי הנגרות חאטום נג'ד (פורסם בנבו) קבע בית המשפט:
" מקובלת עליי הגישה השלישית הנ"ל אשר לפיה יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין מבטחת הגורר לבין מבטחת הנגרר, בחלקים שווה. לא יהיה זה צודק למעשה, לפטור לחלוטין את הגורר מאחריות שכן מדובר בנהג שהוביל את שני חלקי רכב הנתבעות, והאחריות הכוללת אמורה להיות מוטלת עליו משום שהוא זה שבנהיגתו שלו גרם להתנגשות של חלק מהרכב שאותו נהג ברכבה של התובעת ולכן, ישנה הצדקה להטיל אחריות ולו חלקית גם על הגורר או על המבטחת שלה."
בית המשפט הוסיף וקבע:
"כמו כן, קיימת גישה שלישית אשר לפיה רואים את הנגרר כחלק בלתי נפרד מכלי הרכב הגורר אותו ובמקרה של תאונה יש להטיל אחריות על שני חלקי הרכב (האחד הכולל) באופן שווה ועל מבטחי שני החלק (הגורר והנגרר) לשאת באחריות לקרות התאונה, בחלקים שווים. זוהי למעשה הגישה הדומיננטית בפסיקת השלום שאליה הפנו כל הנתבעות בסיכומיהן."
מקובל עלי במיוחד אחד מהנימוקים שהביאו את בית המשפט למסקנתו זו, בקובעו:
"נדמה כי אין זה ראוי שבכל תיק בו מעורבים גורר ונגרר, יידרשו הצדדים ובית המשפט "להמציא את הגלגל מחדש" ולדון מבראשית בכל הגישות האפשריות ולהכריע הכרעה נקודתית ועובדתית בשאלה איזה חלק בדיוק פגע וגרם לנזק – אם היה זה הגורר או שמא הנגרר. המצב המשפטי צריך להיות פשוט וברור, כזה שלפיו גם הגורר וגם הנגרר וכן המבטחות שלהם- חבים באחריות משותפת."
